<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יהודה בן אבא</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
תו מסקינן התם הא דעד אחד נאמן [בעדות אשה] היינו מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחלתה עם עגונה. דמשום עיגונא אקילו בה רבנן עם [הטעם] שהחמרת עליה בסופה (ואיהי) [דאיהי] גופה דייקא ומינסבא. ותימה אם רבי יהודה חולק על הסברא ומן התורה תהא נאמנת. ועוד תימה אם רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שהיו אומרים שאין משיאין את האשה על פי עד אחד אם לא סמכו על עדותו של יהודה בן אבא. רבי עקיבא הדר ביה כדאיתא בגמרא דפרק אחרון דרמינן דרבי עקיבא אדרבי עקיבא ושנינן כאן קודם שהוחזקו כאן לאחר שהוחזקו. רבי אליעזר ורבי יהושע מי לא סבירא להו הא דחזרו בית הילל להורות כבית שמאי שהאשה שאמרה מת בעלי שתינשא ותטול כתובה [קט"ז ע"ב] דכי היכי דנאמנת על פי עצמה הכי נמי על פי עד אחד. דהא אי פשיטא לן דטעמא דעד אחד דמהימן משום דמילתא דעבידא [לאיגלויי] לא משקר[י אינשי] היינו מאמינים עד אחד במקום שאינה נאמנת כגון מלחמה בעולם. הילכך תימה לרבי אליעזר ורבי יהושע אי פליגי אכל הני תנאי וכן נמי רבי עקיבא וקודם שהוחזקו.
